איך ליצור סקר ושאלון אפקטיבי!

עודכן: 3 בפבר׳

כולנו משתמשים בכלים דיגיטליים לסקרים ושאלונים (גוגל פורמס וכדומה), כדי לקבל משוב מהמשתתפים. לא תמיד ברור לנו מה הרציונל שעומד מאחורי השאלה ולמה דווקא סוג השאלה הוא דירוג או השוואה. ולכן, כדאי לכם/ן להכיר את התיאוריה ׳הטקסונומיה של בלום׳ (Bloom's taxonomy), שמטרתה פיתוח שאלות לפי מדרגות חשיבה. וכמובן אילו כלים דיגיטליים מתאימים בדיוק לשיטה זו.


מה זה ״הטקסונומיה של בלום״? תיאוריה שמחלקת את מטלות הלמידה ל6 מדרגות, מהנמוך ועד הגבוה ביותר. ככל שהמשימה שייכת למסדר חשיבה גבוה יותר, היא דורשת יותר הבנה ויכולת מהלומד.


לפני שאפרט על כל מסדר חשיבה, נשאל למה בכלל לשלב סקרים ושאלונים בתהליכי למידה?

  • לייצר מוערבות גבוהה יותר בקרב הלומדים. שיתוף דעות וקבלת החלטות. לאסוף נקודות מבט חדשות על הנושא.

  • לעורר דיונים על תוצאות סקר מסוים.

  • הערכת מצב למידה. האם כל המשתתפים הבינו את החומר שנלמד / הועבר? האם ניתן להתקדם הלאה או לחזור בחזרה על החומר שנלמד.

  • הכרות עם שאר המשתתפים. להכין סקר על מאפיינים משותפים (תחביבים, מקצוע, זהות וכו׳) שיכול לעודד ולתרום לסביבה חברתית יותר.

  • שיתוף רעיונות. לייצר סקר שמזמין את הלומדים לקשר סיטואציות בין החיים לחומר שנלמד.

  • לבקש משוב מהמשתתפים על הלמידה ומה אפשר לשפר לפעם הבאה.

מטרת התיאוריה ׳הטקסונומיה של בלום׳ שנצליח לפתח שאלות שיגרמו למשתתפים לפעול בתהליכי חשיבה קוגנטיביים מסדר גבוה (כמו ניתוח, יצירת רעיונות, מטא קוגנציה).

כיצד באה לידי ביטוי ׳הטקסונומיה של בלום׳ בשאלונים וסקרים?


כאמור ב׳טקסונומיה של בלום׳, ישנם 6 שלבים, הראשון הוא זכירת הידע, שהוא חלק חשוב והתחלתי, כדי לאחזר מידע שנלמד בעבר וליישם אותו בפועל.

מעל הידע, קיים שלב שבו הלומדים נדרשים לתרגל בעיה כל שהיא, על פי עקרונות למידה, כדי לפתור בעיה, מיומנות זו משתייכת לסדר גבוה יותר.

ולכן חוץ משאלות של שינון וזכירת הידע, נשתמש ב׳טקסונומיה של בלום׳ כדי לייצר שאלות חשיבה מתקדמות יותר.


מהם 6 השלבים של תהליך הקוגניטיבי לפי ׳הטקסונומיה של בלום׳?

  • ידע- זכירה של מידע רלוונטי. לדוגמה: ציין את ראשי התיבות של בל״מ.

  • הבנה- לבנות משמעות מהחומר. לדוגמה: שתף בדוגמה מחיי היום יום שלך שמבטאת את החזון של החברה.

  • יישום- שימוש בהליך במצב נתון או ידע עובדתי כדי לחשב או להסביר. לדוגמה: השתמשו בתקנות מכון הרישוי, כדי לתכנן (או לחשב/ לפתור/ לאמוד) את המשתנים הנוספים שתצטרכו בתהליך קבלת הרישיון.

  • ניתוח- ארגון מחדש את המידע ובניית הקשרים בתוכו. לדוגמה: מבין הנתונים שלפניכם, הבדילו בין אלו שנחוצים לפתרון הבעיה, לאלו שלא רלוונטים.

  • הערכה- בדיקה וביקורתיות על מידע. לדוגמה: לפי הדוגמה של המקרה הנלמד (או הבא), בדוק את השלבי המקרה, כדי לזהות מה היו המקומות בהם שיקול הדעת היה שגוי בפתרון הבעיה.

  • יצירה- בניית מוצר חדש. לדוגמה: תכנן הדמיה דיגיטלית שמראה את שיווי המשקל על גרף דו מימדי, במוצר בשוק תחרותי, או הכן תרשים ניתוח פרסונה, בעל 5 רבדים, כחלק מתהליך מחקר שוק.

את המדרג של הטקסונומיה של בלום, נכון לחלק ל2 ממדים, החלק בסיסי וחלק מתקדם.



הייחודיות של שילוב ׳הטקסונומיה של בלום׳ בפיתוח ההדרכה והלמידה, יעזורו לכם להסביר את הרציונל שמאחורי השאלה, ולהכוונה ממוקדת של הלומדים בתהליך הלמידה.

חשוב להתאים את השאלה לקהל היעד, שתרצו לפתח אצלו תהליך קוגניטבי שהכי מתאים עבורו.


לאחר שבחרנו את נושא הסקר (מושג או ידע), נבחר את התהליך הקוגנטיבי, לפי יעדי הלמידה, ולאחר מכן ננסח את הרעיון שמאוחרי השאלה וניגש לפיתוח הסקר בכלי הדיגיטלי! (כן, רק בסוף).


פיתוח הסקר:

שימוש במערכת mentimeter, לפי הטקסונומיה של בלום.

סוגי השאלות הפופולריות:

שאלת רב- בחירה (Multi-choice), יכולה גם לשמש את המדרג הנמוך ביותר של זיכרון, בשאלה נבקש מהלומדים לבחור את המושג/ הפריט הנכון. אבל נוכל לשאול בסוג שאלה זו, לבחור את המושג המתאים ביותר מתוך הרשימה, עם הבדלים ְ(מסיחים) קטנים ושאלה זו כבר משתייכת למדרג הערכה (גבוה יותר).



שאלה פתוחה, כגון: ציין פרמטר מסוים. שאלה זו מתמקדת ביכולת זיכרון (מדרג נמוך). לחילופין, נוכל להשתמש בשאלה פתוחה, כדי לבקש מהלומדים לתכנן וליצור דבר מה חדש ומקורי, שאלה בצורה הזאת מתייחסת לתהליך הגבוה ביותר, יצירה.




ענן מילים, יכולה לשמש את הלומדים בתהליך של שיתוף מחשבות על ידע, פערים או כישורים רלוונטים. נוכל להשתמש בשאלות שנוגעות למטא-קוגניציה (חשיבה על חשיבה). לייצר הקשרים בין מושגים שנתקלו בעבר לבין החומר החדש. או פשוט מה לקחתם מההרצאה?.


סוגי שאלות נוספות בסקרים:

קנה מידה (Scale), הלומדים מדרגים על סקאלה רשימת קיטריונים, וההצגה תהיה על גבי גרף מסכם אחד בצורה כמותית (סולם ליקרט). לדוגמה, עד כמה אתה מסכים מ1 (לא מסכים בכלל ) עד 7 (מסכים מאוד). או נוכל להשתמש בדירוג על סקאלה, לצורך השוואה בין פרטים ולתת להם לדרג איפה פריט א׳ נמצא מול פריט ב׳ לפי קיטריון מסוים.



סולם דירוג (Ranking), נבקש מהלומדים/ משתתפים, לדרג את העדפותיהם לפי 5 אפשרויות, כאשר המטרה היא להוציא תובנה ברורה מה קהל היעד שלך מעדיף או דעה מובהקת על השאלה.




בחירת תמונה, הלומדים לוחצים על התמונה שהכי מבטאת לדעתם את העדפה, ההצגה תהיה בגרף בהתפלגות או במומצע.


שאלות ותשובות, הלומדים שואלים, כל שאלה חופשי ויכולים לדרג שאלות של חברים. השאלות הינם אנונימיות.


עוד סוגי שאלות במנטימטר:


במנטימטר קיימים מגוון חדש של סוגי שאלות מפתיעות ומאוד יצירתיות, ממליץ להיכנס ולבדוק את האפשרויות המתאימות ביותר עבורכם: 85 סוגי שאלות.


חשוב לי לציין שמנטימטר זה לא רק סקרים, אלא יותר מזה, כלי מדהים להעברת מצגות שלמות ומתקדמות מאוד!

טיפים לסיום:

  • שילוב של סקרים בתוך למידה מעודד מוערבות של הלומדים. בנוסף מתן הזדמנויות להכיר אחד את השני ולהתבטא.

  • תרגול של סקרים הם הזדמנויות לתרגול תהליכי חשיבה מסדר גבוה והערכת הכישורים של הלומדים.

  • כתבו לעצמכם את סוג השאלה ולאיזה תהליך קוגניטבי היא שייכת. לדוגמה: שאלה פתוחה, תהליך קוגניטיבי: הבנה. והסבירו את הרציונל שמאחורי השאלה.

  • לאחר סגירת הסקר, שתפו את הלומדים בתוצאות הסקר ונסו להבין מה הייתה התשובה הפופלארית ואם אפשר להנחות את הלמידה לקונצנזיוס מסוים, לקראת גיבוש מסקנות.

  • שלבו חלוקה לקבוצות, בין סקר לסקר. לדוגמה, השיעור מתחיל בסקר, לאחר מכן, 5 דק׳ עבודה בחדרים בזום, בסיום הזמן, בקשו מכל קבוצה, לכתוב במשפט את התשובה שלהם בסקר נוסף.

  • הדגמו את הטקסונמיה של בלום, לא רק בפיתוח שאלות, אלא גם בפעילויות נוספות בארגון.

  • הצטרפו לקבוצת הפייסבוק אם יש לכם שאלות בנושא!



294 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול